צור קשר

מלא/י את הטופס
ונחזור אליך בהקדם האפשרי

זה התחיל באיטליה, והתפשט גם לישראל. יותר ויותר מרפסות התמלאו באנשים שביקשו לעשות את הדבר הטבעי מכל: לשיר, לרקוד, לשמוח ולקיים קשר אנושי עם אחרים. אבל מרחוק. כמה רחוק? בניין לפחות.

וכך, ערב ערב, בכל שכונה רבת קומות, עומדות להם משפחות שלמות. רוקדות, שרות, מוחאות כף. כל דבר שיזכיר להם שהם חלק מקהילה.

אך שום תופעה בימנו לא באמת יכולה להתרחש אם היא לא מתועדת, מצולמת ומופצת הלאה, ובכך מעניקה השראה גם לאחרים, וגם מסמלת את רוח התקופה ואת היכולת מעוררת ההשראה של האנושות למצוא דרכים יצירתיות לשמר את הסולידריות החברתית בעידן המסכים. ואכן, הרשתות החברתיות מוצפות במאות ואלפי סרטנים ותמונות המתעדות את המרפסות המזמרות בהרמוניה מיוחדת.

לצד ההשתאות נוכח המיזם החברתי הגדול, עולה גם שאלת הפרטיות. האם בכלל מותר לתעד את אותם אנשים, המצויים באותם רגעים במרפסת ביתם הפרטית, זאת מבלי שנתנו את הסכמתם?

הנחת המוצא היא, כי כל אדם זכאי להיעזב לנפשו. לכל אחד מאיתנו הזכות המלאה שלא יפלשו אל צנעת חיינו ולא נתועד במקום בו קיימת לנו ציפייה לפרטיות. למשל בתוך ביתנו הפרטי, או במקומות ציבוריים בעלי מאפיינים פרטיים כגון חדר במלון, תא בתוך שירותים ציבוריים או במקלחת במכון הכושר.

שונה המצב, כאשר אנחנו ברשות הרבים. כלומר בחוף הים, ברחוב או בקניון. במקרים אלה הציפייה שלנו לפרטיות נמוכה הרבה יותר. אנו לוקחים בחשבון שיש סבירות לא קטנה בכלל כי אנו מתועדים, וכי פעולותינו או ההתנהגות שלנו חשופה לאחרים.

ומה לגבי המרפסת?

כאן מדובר במקרה מורכב קצת יותר. מצד אחד, המרפסת הנה שטח פרטי הנמצא כחלק בלתי נפרד מביתנו. מן הצד האחר, המרפסת חשופה לדרי הרחוב, אשר יכולים לחזות בקלות בכל אשר שם מתרחש. כך שההנחה היא כי מרפסת, היא שילוב. שילוב של מקום הנמצא ברשות היחיד, אך עם מאפיינים של מקום המצוי ברשות הרבים. וככזה, הציפייה לפרטיות היא נמוכה יותר, ולכן גם ההגנה שתינתן לאדם בגזוזטרתו, תהיה לטעמי נמוכה יותר ותיבדק בהתאם לנסיבות ובהתאם לשימוש שייעשה באותו תיעוד.

אתן דוגמא להמחשה. למשל, לו יתועד אדם בתחתוניו במרפסת ביתו, עת הוא אינו מודע לכך שהוא מצולם, ותמונתו תפורסם ברבים, עלול הדבר בהחלט להחשב כפגיעה אסורה בפרטיותו, ולגרום לו לביזוי והשפלה שתקנה לו עילת תביעה כנגד המצלם והמפרסם. בדיוק כפי שארע למוזיקאי יוסי מזרחי, עת צילומי תקריב שלו בתחתוניו במרפסתו, פורסמו. במקרה זה, קבע בית המשפט כי מדובר בפגיעה בפרטיותו של מזרחי המזכה אותו בפיצויים לא מבוטלים.

שונה המצב לטעמי אם תיעוד של אנשים במרפסת מתבצע באופן גלוי (למשל מהרחוב או ממרפסת שכנה), כאשר כלל שוכני המרפסת רוקדים ומפזזים תוך יצירת אינטראקציה עם שכניהם. במקרה זה, סביר להניח שאלו לא ציפו באותם הרגעים להיות ברשות היחיד ועל כן מעטה הפרטיות שעוטף את מרפסתם, וכך גם ההגנה, ייסדקו.

כך או כך, יש לזכור כי חוק הגנת הפרטיות קובע, שגם צילום אדם ברשות הרבים יהיה אסור, אם הוא נעשה בנסיבות שעלולות לבזות או להשפיל את המצולם. זהו אמנם מבחן אובייקטיבי אך מוצע לכל מי שמבקש לתעד את המרפסת של שכניו ולפרסם את הצילום, לבדוק היטב שהוא לא תעד אותם בתחתונים…